למה בלוקים?
בלוקים בצורותיהם השונות נמצאים בשימוש בני האדם כעשרת אלפי שנים. השימוש בבלוקים קיים בהיקפים גדולים מאוד בשל התכונות המובנות בהם, מינימום התחזוקה, הבטיחות והכדאיות הכלכלית. בלוקים מספקים חזקים מבניים נדרשים, נוחות תרמית ואקוסטית והגנה מאש. הבנייה בבלוקים מאפשרת גמישות ארכיטקטונית גבוהה בזמן הבנייה ופתוחה לשינויים עתידיים.
בלוקים לא ניזוקים בקלות. הם עמידים בתנאי מזג אוויר קיצוניים ובפני תופעות ונדליזם. למבני בלוקים ובייחוד בלוקי בטון אורך חיים של דורות רבים.
מה הם בלוקי בטון?
בלוקי בטון הם בלוקים המיוצרים מבטון העשוי מחצץ וצמנט (מלט בלשון העם). החצץ יכול להיות חצץ רגיל או חצץ קל כפומיס וטוף. הצמנט יכול להיות מסוגים שונים.
האם כל הבלוקים המיוצרים בישראל הם בלוקי בטון?
לא. הבלוקים בישראל מחולקים לשלוש משפחות בלוקים. בלוקי בטון על בסיס בטון צמנטי כדוגמת בלוקי בלוקל, בלוקי חול-סיד מותפחים כבלוק האיטונג ובלוקי חול סיד (לא מותפחים) המכונים בלוקי סיליקה.
בלוקי חול-סיד מותפחים? מה זה?
בלוקים אלה מכונים בארץ בלוקי איטונג. הם מיוצרים מתערובת חול דיונות טחון, סיד, (מעט צמנט) ואבקת אלומיניום. לבלוקים אלה תכונות מבניות נחותות מבלוקי הבטון והתנהגותם במבנה השלד שונה, לא הומוגנית.
לא הומוגנית? מה הכוונה במושג מעטפת הומוגנית?
רוב רובו של שלד המבנה עשוי בטון. היסודות, העמודים, החגורות, התקרות והרצפות, כולם יציקת בטון. גם הטיח עשוי בטון (עם חצץ דק). הבטון עשוי חצץ וצמנט. בלוקי בטון עשויים גם הם חצץ וצמנט. בלוקי הבטון מהווים חלק ממבנה השלד והם משתלבים במבנה הבטונים, מבנה שילדי הומוגני הפועל כגוף אחד גם בזמנים רגועים וגם במקרים של עומסים קיצוניים רגעיים. בלוק החול-סיד נחות בתכונותיו המבניות ולא יוצר מבנה הומוגני. מבנה לא הומוגני עמיד פחות לזעזועים, רגיש לסדיקה, דורש תחזוקה גדולה יותר ובעל תוחלת חיים נמוכה יחסית.
האם כל בלוקי בלוקל רביד הם בלוקי בטון?
כן! בלוקי בלוקל רביד כולם בלוקי בטון והם מתחלקים לשתי משפחות מבחינת סוג החומרים מהם הם מיוצרים.
המשפחה ראשונה היא משפחת הבלוקים הרגילים. בלוקים אלה עשויים חצץ ישראלי רגיל באיכות מעולה וצמנט ישראלי מהסוג המשובח יותר, צמנט 52.5 ללא אפר פחם.
המשפחה השנייה היא משפחת בלוקי הפומיס הקלים. בלוקים אלה עשויים תערובת של חצץ קל, פומיס איכותי וטוף עם צמנט מעולה מסוג 52.5 ללא אפר פחם.
פומיס וטוף, מה זה פומיס ומה זה טוף?
פומיס וטוף הם סוגי חצץ טבעי שנוצר לפני מאות מיליוני שנים על-ידי אמא אדמה. חומרים אלה מקורם בסלעי יסוד וולקניים והרכבם המינרולוגי דומה. צבעו של הפומיס לבן ושל הטוף חום-אדמדם. השוני בצבע נובע מהרכב מינרולוגי שונה מעט. הפומיס והטוף נחשבים כחצצים קלים. פומיס יבש שוקל כ-500 ק"ג למ"ק וטוף כ-900 ק"ג למ"ק. חצץ רגיל שוקל כ-1,800 ק"ג למ"ק. משקלם הקל מושג מהיותם בנויים במבנה רב חללים. החללים בפומיס מיקרוסקופיים ובטוף גדולים יותר. הפומיס נחשב לחצץ האבן הקל בעולם והוא אף צף על מים.
למה תורם המבנה החלול וקל של החצץ?
המבנה של הרבה חללי אוויר קטנים וסגורים יוצר אבן קלה ומבודדת. תכונות אלה מוכרות בעולם מזה אלפי שנים והאדם למד לנצלן לטובתו.
היכן משתמשים בפומיס פרט לישראל?
פומיס הינו סוג חצץ נפוץ מאד בעולם. מעל 80 מדינות ברחבי העולם משתמשות בו לתעשיית הבנייה תוך ניצולו כחומר גלם מקומי מעולה. בין המדינות המייצרות בלוקים מפומיס נמנות ארה"ב, גרמניה, ניו-זילנד, אוסטרליה, צרפת, יוון, הולנד, איטליה, בלגיה, טורקיה ורבות נוספות.
מתי החל השימוש בבלוקי פומיס בעולם ומתי בישראל?
הפומיס משמש לייצור מוצרי בנייה כבר כ-4,000 שנים. עוד ביוון העתיקה שימש הפומיס כחומר בנייה נפוץ מאוד. בתקופה הרומית חזר הפומיס ושימש כחומר בנייה עיקרי. חלק גדול מהמבנים העתיקים העומדים עד היום ברומא, ביניהם מקדש הפנתיאון, נבנו מפומיס לפני כ-2,000 שנים. הגרמנים החלו להשתמש בפומיס לפני כ-250 שנים. בארה"ב החל השימוש בפומיס כחומר גלם לבטונים קלים ולבלוקים לפני כ-80 שנים. בישראל החל היצור בפומיס בבלוקל רביד בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. עד היום נבנו בארץ מעל לרבע מיליון דירות בהן השתמשו בבלוקי הפומיס בקירות.
מה מקור הפומיס בו משתמשים בבלוקל רביד?
בבלוקל רביד משתמשים ליצור הבלוקים בפומיס שמקורו באי YALI שביוון. מאותה מחצבה מסופק פומיס גם לארה"ב, לגרמניה, ליוון ולמדינות בצפון אירופה ובצפון אפריקה. יתרונו היחסי של פומיס YALI הוא בחוזקו המבני הגבוה ביחס למשקלו ובאחידותו. חוזקו המבני ומשקלו מאפשרים קבלת מוצרי בנייה חזקים ומבודדים תרמית, מוצרים בדרגה "ירוקה" גבוהה במיוחד.
מבודדים תרמית? מה תרומת קיר בלוקים מבודד לבניין ולדייריו?
קיר מבלוקים מבודדים מבטיח קבלת שלוש תכונות חשובות ביותר:
א. נוחות תרמית גבוהה לדיירים.
ב. מניעת גידול עובש, אצות ופטריות על גבי הקיר בצידו הפנימי או החיצוני.
ג. חסכון באנרגיה בהפעלת מערכות חימום וקירור.
איך נקבע הבידוד התרמי של קיר בנוי בלוקים?
רמת הבידוד התרמי של קיר בלוקים נקבעת בבדיקות מעבדתית ו/או בשיטה חישובית תקנית ו/או לפי טבלאות תקניות קיימות. מועדפות תוצאות של בדיקות מעבדתיות. רמת הבידוד נקראת בשפה המקצועית התנגדות תרמית אופיינית של הקיר, סימונה r, ויחידותיה m2•K/W (מ"ר קלווין לוואט).
האם ידיעת ההתנגדות התרמית האופיינית מספיקה לבדיקת רמת הבידוד התרמי של הקיר?
לא!!!
ההתנגדות התרמית היא מאפיין חשוב אחד מתוך שניים. המאפיין השני הוא מסת הקיר ליחידת שטח, m, ויחידותיה הן ק"ג למ"ר (kg/m2). רק שימוש בשני הנתונים ביחד יאפשר קבלת הנתון הסופי של רמת הבידוד התרמי של הקיר.
מסה? מה קשורה המסה לבידוד התרמי?
כמות רבה יותר של מסת חומר אוגרת ומעכבת יותר את מעבר שטף החום מצדו האחד של הקיר לצידו השני.
דוגמא: למבנה עתיק הבנוי מקירות עבים וכבדים (כמצודה עתיקה), יש התנגדות תרמית אופיינית נמוכה מאד, m2•K/W 0.2-0.5, אבל הטמפרטורה הפנימית בתוכו משתנה מעט מאוד לאורך שעות היממה וזאת ללא אמצעי קירור או חימום.
דוגמא שנייה: למבנה קל (קרוון), הבנוי מקירות מפוליסטירן מוקצף (קלקר) בעובי 10 ס"מ, יש התנגדות תרמית אופיינית גבוהה מאוד m2•K/W2.5, פי 10 מהמבנה העתיק, אבל משקלו נמוך מאד. במבנה קל זה אין אפשרות לשהות בתנאי קיץ ללא מערכות קירור גדולות.
ואכן התקן דורש רמת "התנגדות תרמית אופיינית" בתלות ב"מסה" של קירות הבניין. ככל שהמסה גבוהה יותר, התקן מאפשר התנגדות תרמית נמוכה יותר.
ומה משני המאפיינים חשוב יותר, ההתנגדות או המסה?
אין חשוב יותרת שניהם חשובים ותלויים זה בזה. לקיר קל יותר נדרשת התנגדות תרמית גבוהה יותר ולהיפך.
האם בלוק בעל התנגדות תרמית אופיינית גבוהה יותר, נחשב כמבודד תרמי טוב יותר?
לא ולא. גם בבלוקים חשוב הבידוד התרמי האופייני ביחס למסה!!!
כדי לדעת האם עומד הבלוק בדרישות התקן לבידוד תרמי ו/או כדי להשוות בין סוגי קירות בלוקים למיניהם, יש לדעת בנוסף להתנגדות התרמית האופיינית של הבלוק גם את מסתו.
לדוגמא: קיר הבנוי מבלוקים בעלי כינוי התנגדות תרמית 0.95 ומשקל 820 ק"ג למ"ק מבודד תרמית טוב יותר מקיר הבנוי מבלוקים באותו הרוחב בעלי כינוי התנגדות תרמית אופיינית 1.15 שמשקלו רק 470 ק"ג למ"ק.
האם יש כלי פשוט להשוואה בין סוגי קירות ביחס לרמת הבידוד התרמי שלהם?
כן. השוואת תוצאות המכפלה הפשוטה של מסתו של מ"ר קיר בהתנגדות התרמית האופיינית שלו. קיר שתוצאת המכפלה שלו גבוהה יותר מספק בידוד תרמי טוב יותר.
האם הקיר שומר על רמת הבידוד שלו בקביעות לאורך כל עונות השנה או שיש השפעה של גורמים עונתיים על רמות הבידוד?
תכולת הרטיבות בקיר משתנה לאורך השנה (בחורף הקיר לח יותר) ומשפיעה מאוד על רמות הבידוד התרמי שלו. הרטיבות מחליפה חלק מנפח האוויר הכלוא במים, ונוצרת המרה של חומר מבודד תרמית בחומר מוליך חום. בנוסף, המים יוצרים הרבה גשרים תרמיים קטנים בין חלקי המערכת המוצקים של החומר הנקבובי המרכיב את הבלוק. כ"כלל אצבע" ניתן לומר שכל עליה של 1% בתכולת הרטיבות בקיר מורידה בכ- 4% את רמת ההתנגדות התרמית שלו.
מהם הגורמים המשנים את תכולת הרטיבות של הקיר?
ניתן לחלק את הגורמים לשינויים טבעיים ולתקלות.
גורמי התקלות - חדירת מי גשם מסדקים שבצידו החיצוני של הקיר, תקלות בצנרת ועלייה קפילארית של מים מהקרקע לתוך מבנה הקיר.
גורמים טבעיים - בחורף, יש תנועה של אדי מים שבחלל הדירה הפנימי לכיוון הקיר הקר יותר. האדים נספגים בקיר ונודדים לכוון שכבת ההרבצה החיצונית הדבוקה לבלוק. בגלל מקדמי הדיפוזיה הקטנים יחסית של שכבת ההרבצה תנועת האדים נבלמת. תכולת האדים גדלה עד אשר היא עולה על ערך הרוויה, העודף מתעבה והרטיבות מצטברת.
בירידת הלחות בדירה נוצרת תנועה הפוכה של האדים חזרה לחלל המבנה.
איך משפיע השינוי בתכולת הרטיבות שבקיר על סוגי הבלוקים השונים?
השפעה רבה על תכונות בלוקים מלאים כבלוקי האיטונג והשפעה קטנה בהרבה לבלוקים חלולים כבלוקי בלוקל. במחקר על תכולת הרטיבות בבלוקי איטונג שנערך במכון הלאומי לחקר הבנייה שבטכניון נמצא שבאזור החוף, בצד הפנימי (לתוך הבית) של הבלוק, תכולת הרטיבות מתייצבת ברמה של כ-8% ובצד החיצוני של הבלוק בסביבות נובמבר עולה תכולת הרטיבות לרמה של כ-20.5%. עליה זו יכולה מקטינה הבידוד התרמי באזור הלח בכ- 40% והיא נמשכת מספר חודשים בשנה.
כאמור, בבלוקים חלולים של בלוקל התופעה יחסית מינורית וזאת כתוצאה מהשוני במשטר זרימת האדים בבלוק חלול. מבנהו החלול של הבלוק מאפשר יבושו המהיר.
האם שינוי בתכולת הרטיבות פוגם בתכונות נוספות של הקיר?
כן.
- הקיר מאבד חלק מכושרו לבידוד תרמי.
- הבלוק מאבד מתכונות חוזקו ללחיצה ולהדבקה.
- במקרים של יבוש מהיר כתוצאה משינויים פתאומיים בתנאי האקלים, גדל הסיכוי לסדיקה בשכבות צבע החיצוניות.
אילו תכונות נדרשות מקיר כדי להקטין את הפגיעה בתכונותיו כתוצאה מרטיבות?
יכולת השתתפות בתכונת הפחתת הלחות שבדירה תוך קליטת אדים לתוכו, אבל גם יכולת לפליטתם המהירה והקלה כאשר יורד לחץ האדים שבבית.
ואכן, זו אחת התכונות המעולות של בלוקי הפומיס של בלוקל. פעולת ספיחת אדי מים מתוך הבית לתוכם טובה. הספיחה מתרחשת בעיקר בדופן החיצונית הראשונה של הבלוק, הדופן הפונה לתוך הבית. חללי האוויר הגדולים שבבלוק מעכבים את המשך מעבר האדים לתוכו. בעת ירידת לחץ האדים שבבית נפלטת חזרה הלחות במהירות והבלוק מתייבש.
לעומתם כאמור לעיל, כושר הייבוש בבלוק האיטונג נמוך והייבוש נמשך שבועות ואפילו חודשים.
מהם הגורמים להופעת כתמים כהים על גבי האזורים הבנויים בבלוקים של חזיתות בתים, כתמים שלא נראים על יציקות הבטון באותם קירות?
שילוב מאפיינים של קיר בעל תכונות בידוד תרמי גבוה מצד אחד וכושר התייבשות איטי מצד שני. הכתמים נוצרים מגידול של עובש ואצות על פני הקיר באזור בו יש הספקה סדירה של לחות הנדרשת ליצירת בית גידול. בחורף, הבידוד התרמי הגבוה של הבלוקים מונע בריחת חום כלפי הצד החיצון של הקיר. שטח הקיר החיצוני קר יותר, האוויר הצמוד אליו מתקרר יותר, ונקודת העיבוי יורדת. כמות של מים מתעבים על גבי פני הקיר החיצוניים ונוצרים תנאי גידול נוחים לעובש ולאצות. על גבי הגשרים התרמיים התופעה שולית כי החום הבורח דרכם מקטין את כושר העיבוי החיצוני עליהם ולכן הגידולים גדלים עליהם פחות. התוצאה, קיר מזוהם הנראה כצילום רנטגן של עצמו.
בקיץ מקורות הלחות קטנים. קירות בנויים מבלוקי בלוקל להם תכונת יבוש מהירה מהרטיבות הפנימית שנצטברה בהם בחורף מתייבשים ומחסלים את מקורות הלחות. בתי הגידול נפגעים והטפילים הגדלים עליהם נעלמים. לעומתם, קירות בעלי כושר ייבוש איטי כבלוקי האיטונג, משחררים את הלחות הפנימית לאורך תקופה של חודשים בצורה איטית דרך שכבות הטיח החיצוניות. לחות זו מספיקה במקרים רבים לשמר את בתי הגידול חיים עד לעונת החורף הבאה. הטפילים ממשיכים לחיות, ובעונת החורף הבאה יתגבר תהליך גדילתם והכתם יראה כהה יותר.
מה הקשר בין חומרי בנייה לחשיפה רדיואקטיבית?
כל העצמים, הדוממים והחיים על פני כדור הארץ ובתוכו מורכבים בעיקר מיסודות כימיים יציבים ובנוסף גם מ"יסודות מיעוט" לא יציבים, יסודות מתפרקים רדיואקטיביים. גם מוצרי הבנייה מיוצרים מחומרי גלם המכילים בתוכם בין היתר חומרי מיעוט רדיואקטיביים טבעיים. חומרים אלה פולטים בזמן התפרקותם קרינה מייננת הגורמת לחשיפה רדיואקטיבית שערכה נמוך, אחוזים בודדים בלבד מסך כל הקרינה הרדיואקטיבית המייננת לה חשופים בני האדם.
קרינה מייננת, האם זו הקרינה של הטלפון הניידים?
לא ולא. הטלפון הנייד, כמו קווי החשמל ומנועים חשמליים, פולט קרינה אלקטרומגנטית שלה צורה של שדות מגנטיים המתפשטים במרחב במהירות האור. קרינה זו עוטפת את כל הגופים העומדים בדרכה בשטף של חלקיקים הנקראים פוטונים.
קרינה מייננת מחומרי בנייה היא קרינה המורכבת מחלקיקים אטומיים הנפלטים מהאטומים שלהם, נעים במרחב ויכולים לפגוע נקודתית באטומים אחרים.
באילו יחידות מודדים את השפעת הקרינה המייננת על בני האדם?
מידת ההשפעה לחשיפה מקרינה מייננת נמדדת ביחידות סיוורט, (Sievert (Sv. יחידה זו לוקחת בחשבון את התופעות הביולוגיות המיוחדות של סוגי קרינות שונות. מנה של סיוורט אחד (1Sv) היא מנת חשיפה גדולה מאוד שיכולה להיווצר לדוגמא בתקלה בכור אטומי. כשדנים בחומרי בנייה אנו מדברים על רמות של אלפיות הסיוורט או על מיליסוורט, (milliSievert (mSv.
מהי מנת הקרינה הנחשבת למסוכנת ולכמה קרינה חשופים בני האדם?
לפי פרסום הוועדה לאנרגיה אטומית של מדינות ה-OECD, אין הוכחה לפגיעה בבני אדם עד לרמות של 50 מיליסוורט.
החשיפה העולמית הממוצעת של בני אדם מקובלת כרמה של 2.5-2.7 מיליסוורט, אבל נתון זה תלוי בגיאולוגיה ובגובה בו חיים האנשים. ידועים אזורים בעולם בהם חיים בני אדם ברמות חשיפה הגבוהות פי 4 ויותר מהרמה הממוצעת. בחשיפה למנות קטנות שכאלה מערכות ההגנה הטבעיות של הגוף מספיקות לתקן את הנזקים בתאים מיד אחרי שהם מתרחשים.
מהם המקורות לחשיפה הרדיואקטיבית של בני האדם?
0.3-0.4 מיליסוורט מהחלל.
0.3-0.4 מיליסוורט מהקרקע הטבעית.
0.5-1.2 מיליסוורט מגז הראדון שחודר מהקרקע לחלל הבתים.
0.1-0.2 מיליסוורט מצילומי רנטגן.
0.2-0.4 מיליסוורט מחומרי מיעוט הספוגים בעצמות הגוף.
0.02-0.05 מיליסוורט מניסיונות בפיצוצים אטומיים בעבר.
0.01-0.1 מיליסוורט מחומרי הבנייה הבונים את בתינו.
ולהזכירכם - מקובל שעד 50 מיליסוורט אין הוכחה לפגיעה בבני אדם.
מהי תוספת המנה מקרינה שמאושרת בישראל למוצר בנייה ספציפי?
0.3 מיליסוורט.
האם נפסלו חומרי בנייה בעולם לשימוש בגלל בעיה של יצירת קרינה רדיואקטיבית עודפת?
את מספר המקרים בעולם בהם נפסלו מוצרי בנייה לשימוש בגלל בעיה שכזו ניתן לספור על כף יד אחת. המקרה הידוע ביותר התרחש בשבדיה. בערך 800,000 שבדים גרים בכ-300,000 דירות שקירותיהן בנויים מבלוקים מסוג "תאי אוטוקלבי", YTONG, שמכונה בשבדיה בשם "Blue Concrete Block". הבלוקים שהומצאו בשבדיה יוצרו מתערובת של פצלי אלומינה להם הוספה אבן גיר ואבקת אלומיניום. בשלב מאוחר יחסית התברר כי הדיירים בדירות אלה חשופים לרמות גבוהות יחסית של קרינה וגז ראדון, עד פי 10 מהממוצע, וזאת עקב כמות גדולה של חומרי מיעוט מקרינים בפצלי האלומינה. המפעלים שיצרו בלוקים אלה הפסיקו את יצורם וחלקם נסגרו עד שנת 1974. בהמשך השנים נסגרו יתר מפעלי הבלוק התאי אוטוקלבי בשבדיה ואין כיום יצור בלוקים מסוג זה שם. למרות הרמות הגבוהות לא הוחלט על פינוי הדיירים מדירותיהם ולא ידוע כיום על בעיות רפואיות בקרבם. הדירות הפגועות מטופלות בעיקר על-ידי מערכות אוורור.
האם נמדדה מנת החשיפה במבנים הבנויים מבלוקי בלוקל?
כן. מאות מדידות בוצעו בבתים קיימים, בין היתר על ידי המשרד לאיכות הסביבה, המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ומעבדות מוכרות אחרות. התוצאה שנתקבלה היא שכל קיר בלוקי פומיס של בלוקל תורם מנה של 0.018 מיליסוורט. לדוגמא, לחדר פינתי הבנוי משני קירות פומיס חיצוניים יש תוספת קרינה של 0.036 מיליסוורט. ולהזכירנו שעצמות גופנו המכילות אשלגן תורמות 0.4 מיליסוורט (פי 10) ואין הוכחה לפגיעה בבני אדם ברמות של 50 מיליסוורט (פי 1,400).
האם יש תקן ישראל לרדיואקטיביות מחומרי בנייה? האם בלוקל נבדקת לפי התקן?
כן. בשנת 2002 יצא לאור לראשונה תקן ישראל שמספרו 5098. מאז עבר התקן מספר גרסאות תיקון והגרסה האחרונה יצאה ב-2009. בלוקי בלוקל נמצאים בפיקוח מכון התקנים עפ"י התקן מאז שנת 2002.
האם התקן הוא תקן סביבתי או תקן בריאותי?
התקן הוא תקן סביבתי. הוא קובע סף סביבתי בו יש לעמוד וזאת בהתאם לרמות חשיפה המותאמות לתנאים הקיימים בישראל. את התקן קבעו אנשי מדע בתחום הגרעין, הסביבה והבניין מתוך היבט סביבתי לגבי רמת חשיפה מקסימאלית אליה אנו מסכימים להיחשף. זהו אינו תקן בריאותי הנקבע לרוב על-ידי אנשי רפואה ושמציין רמה שממנה והלאה יש סיכון בריאותי מוכח. חשוב לציין כי חשיפת אנשים מקרב האוכלוסייה לריכוזים גבוהים יותר מהערכים הנדרשים בתקן, לא תגרום בהכרח להתפתחותן של תופעות לוואי מזיקות לבריאות. בדרישות שבתקן מוטמעים מקדמי אי-וודאות רבים ושולי הביטחון מספיק רחבים כדי להגן על האוכלוסייה מפני חריגות בחשיפה.
איזה הוא חומר הבנייה המשמש כתורם עקרי לחשיפה בבניין?
הבטון. הבטון מהווה כ-75% ממסת החומרים בבניין והוא התורם העיקרי. לבלוקים המהווים פחות מ- 10% מהמסה השפעה קטנה יחסית, גם אם הם מקרינים יותר לק"ג בודד.
מה ההבדל בין מנת הקרינה המאושרת לבין מדד הקרינה?
מנת הקרינה המאושרת של 0.3 מיליסוורט היא החשיפה הנוספת התקנית שנקבעה בתקינה הישראלית כמותרת ממוצר בנייה מוגדר.
מדד הקרינה הוא "כלי" שפותח בתקן כדי לקבוע האם מוצר "תקני" או "לא תקני". מדד הקרינה המקסימאלי נקבע לפי משפחות מוצרים בהתאם למסתם. כל מוצר תקני חייב להיות בעל מדד קרינה הנמוך מהמקסימום הכתוב בתקן. בלוקי בלוקל עומדים בדרישה זו.
מה ההבדל בין מנת הקרינה המאושרת לבין מדד הקרינה?
מנת הקרינה המאושרת של 0.3 מיליסוורט היא החשיפה הנוספת התקנית שנקבעה בתקינה הישראלית כמותרת ממוצר בנייה מוגדר.
מדד הקרינה הוא "כלי" שפותח בתקן כדי לקבוע האם מוצר "תקני" או "לא תקני". מדד הקרינה המקסימאלי נקבע לפי משפחות מוצרים בהתאם למסתם. כל מוצר תקני חייב להיות בעל מדד קרינה הנמוך מהמקסימום הכתוב בתקן. בלוקי בלוקל עומדים בדרישה זו.
מדוע מערכת המכירות של איטונג תוקפת את בלוקי הפומיס בנושא הרדיואקטיביות למרות הנתונים הנ"ל?
התשובה מורכבת אבל עיקריה מלחמה מסחרית לא הגונה. הם משתמשים בכלים לא נכונים ובמידע מוטעה ומטעה, כדי לחפות על חולשות יחסיות שלהם. בין חולשותיהם היחסיות: חוזק חלש ללחיצה ולהדבקה משלנו, בידוד תרמי נמוך משלנו, נתוני בידוד אקוסטי לא נכונים, כושר יבוש איטי מאד, ירידה בתכונות בשל שמירת רטיבות לאורך זמן, כושר מניעת סדקים נמוך, תכולה בלתי ברורה של סיליקה גבישית מסרטנת ועוד. מלחמתם זכתה לתגובות דחייה מגורמים מקצועיים רבים בהם מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה. ועובדה, יש לבלוקי בלוקל "תו ירוק" החתום ע"י מנהלי מכון התקנים הישראלי והמשרד להגנת הסביבה.
למה חשובה תכונת העמידות באש מבלוקים?
להקטנת הנזקים ברכוש ובנפש, העלולים להיגרם בזמן שריפה בבניין, חייבים לדאוג שחלקים שונים בבניין ימשיכו למלא את תפקידם במשך זמן מינימאלי מסוים למרות האש הבוערת. העמידות לאש- FIRE RESISTANCE, של חלקי המבנה השונים תלויה בין היתר בחומרים שמהם בנויים האלמנטים, במידותיהם, בצורתם ובמקום תפקודם.
את העמידות לאש מבטאים כמשך הזמן בשעות או בדקות, שבו יכול האלמנט לעמוד באש נתונה, לפני שמתגלות בו תופעות של נזק ביציבות (התמוטטות), בשלמות (הופעת סדקים או חורים המעבירים אש, עשן או גזים) ובכושר הבידוד (חימום יתר בצד הנגדי לצד האש).
האם בלוקי פומיס של בלוקל מבודדים מאש? מה עמידותם לשריפות?
כן. מעצם היות הפומיס חומר שנוצר בלב האדמה בטמפרטורות גבוהות ביותר הוא עומד בקלות באש שריפה רגילה. הפומיס משנה מצבו לנוזלי בטמפרטורות של כ-2,400 מעלות. הצמנט נוצר ב-כ-1,600 מעלות. החום הנוצר בשריפה בבניין הינו פחות מ-800 מעלות. זו הסיבה העיקרית לשימוש בפומיס בארה"ב בה נהוג גם להוסיף פומיס לתערובות בטון לבלוקים רגילים כדי לשפר עמידותם בשריפות. בלוק הפומיס בארה"ב ידוע כבלוק העומד טוב יותר מכל בלוק אחר בשריפות.
קירות הבנויים מבלוקים של בלוקל רביד לסוגיהם, ידועים כ"לא דליקים" וכ"חוסמים התפשטות אש" מעולים. קירות אלה מונעים ביעילות רבה מעבר של חום לוהט דרך הקיר ובו בזמן מעכבים את מעבר הלהבות והגזים החמים.
איך בודקים עמידות לאש?
שיטות הבדיקה לקביעת עמידות אש של קירות מפורטות בתקן ישראלי 931. באופן מעשי מבוצעות בדיקות ע"י מכון התקנים הישראלי כשציוד הבדיקה הנמצא בארץ מתאים לבדיקה מקסימאלית של "3 שעות" בלבד וללא אפשרות העמסה בזמן הבדיקה. עמידותם של בלוקי הפומיס גדולה בהרבה.
עקב מורכבותן של הבדיקות וחוסר הציוד לבדיקה מעל " 3 שעות" בארץ, נוהגים בבלוקל לקבוע את ההתנגדות לאש בשיטה החישובית הנהוגה בארה"ב ובקנדה. בשיטת זו המבוססת על מאות בדיקות מעשיות לפי התקן האמריקני 119 ASTM E, נחשפו קירות לחימום מבוקר רב עוצמה, למשך זמן נתון ומיד לאחר מכן נחשף הצד החם ללהבה נוספת מלהביור. בזמן הבדיקה הקירות הועמסו בעומסים אופייניים. בצידם הקר נבדקו הטמפרטורה ואי-מעבר האש והגזים.
המחקרים והבדיקות בארה"ב מראים שיש קשר ישיר בין העמידות לאש לבין סוג החצץ שממנו יוצר הבלוק ולבין עובי מסת החומר שלו. לפי מחקרים אלה, העמידות לאש יכולה להיות מחושבת בהתבססות על עובי המסה והתכונות הייחודיות של החצץ הנתון. החישובים הנ"ל מוכרים בארה"ב ותוצאותיהם מוזכרות בקודי הבניה הרשמיים האמריקאיים והקנדיים.
מהי ההתנגדות לאש של בלוקי בלוקל?
בטבלה הבאה נתונים ערכים מחושבים של עמידות באש של רכיבי בניין עשויים בלוקי בלוקל. הערכים מחושבים על-פי השיטה האמריקאית שתוארה לעיל.
למה חשובה תכונת הבידוד מרעשים לקירות בלוקים?
רעשים הנגרמים על-ידי בני אדם, מכונות, כלי רכב ומקורות אחרים מהווים מקור לסכנה אליה יש להתייחס ברצינות מרבית עקב השפעתה על נפש האדם. בגלל השפעה זו יש להגנה בפני רעשים משמעות גבוהה עבור הרגשתו ובריאותו של האדם.
אף על פי שההגנה בפני רעשים איננה יקרה בפועל כמו השמירה על הבידוד התרמי, יש לייחס לה חשיבות דומה. הסיבה לכך היא שהרגשתו של הדייר תלויה בבידוד מספק בפני רעשים שמקורם מחוץ למבנה או בתוכו. הבידוד מתקבל ממעטפת המבנה החיצונית, קירות החוץ וסוגרי הפתחים ומקירות הפנים והדלתות.
מה זה רעש?
המושג רעש מוגדר על-ידי תנודות וגלים מכאניים של טווח אלסטי, אוויר, בייחוד בתחום השמע האנושי. האוזן האנושית מבחינה בדרך כלל בצלילים, בהגאים וברעשים בתחום התדרים שבין 16 ו- 16,000 הרץ וברמות עוצמה משתנות. אלה הם שני המשתנים עיקריים המשמשים לחקר האקוסטי. הצליל מבוטא בתדירות, שיחידותיה הרץ, Hz, והעוצמה מבוטאת בדציבל, dB.
האם ניתן לקבל דוגמאות לקבלת תחושה לגבי עוצמות רעש?
דציבל מקור הרעש
140 מטוס סילון בזמן המראה בגובה 30 מטר מהקרקע.
130 סף האי נוחות של האוזן (סף הכאב).
120 רעם.
110 צפירת מכונית ממרחק מטר.
100 מסור עץ חשמלי ממרחק מטר.
90 רעש בתוך אוטובוס עירוני.
80 שואב אבק ביתי.
70 נחיתת מטוס נוסעים במרחק ק"מ אחד.
60 משרד ממוצע.
50 שיחה רגילה.
40 רדיו שקט.
30 שיחה שקטה.
20 לחישה במרחק 1 מטר.
10 נשימה רגילה.
0 סף השמיעה של האוזן.
עוצמת הרעש הרצויה לאוזן בני האדם היא בסביבות 45dB. עוצמה שבין 45dB לבין 85dB נחשבת לסבילה לתקופות קצרות. עוצמת רעש מעל 85dB נחשבת למזיקה ומסוכנת לאורך זמן.
אילו סוג רעש נבחנים בבנין:
קול נישא באוויר - זהו הרעש הנע ומתפזר בחללי הבניינים, כאשר מוביל הרעש הוא האוויר.
קול הולם - רעש מבני המתפזר דרך רכיבי הבניין המשמשים לו כמובילים.
מהו הקשר בין רמת האיטום מרעש לבין הבלוקים?
הגדלת איטום הרעש תלויה בראש ובראשונה במסתו של קיר הבלוקים אבל גם במבנה הבלוקים הבונים אותו ובתנאי הריתום, החיבור, של הקיר, כלומר בחיבור בין הקיר לתקרה ולקירות הצמודים אליו. ריתום פגום יפגע קשות בתכונות האיטום. מסת הקיר שחשיבותה גדולה ביותר תלויה בסוג הבלוקים, לדוגמא, בלוקים מחצץ רגיל, מפומיס, מאיטונג, מגבס וכו', ובמבנה הפנימי שלהם.
מהו היחס בין המסה לבין תכונות הבידוד של הבלוקים?
בעוד שתכונת ההתנגדות התרמית נמצאת היחס הפוך למסה, כלומר למוצר קל יותר לרוב התנגדות תרמית גבוהה יותר, תכונת האיטום האקוסטי עולה עם העלייה במסה. מכאן שעל היצרן של רכיבי הקיר למצוא את שביל הזהב שבין שתי הדרישות המנוגדות. ואכן, בבלוקי בלוקל רביד הבידוד התרמי והבידוד האקוסטי אינם סותרים זה את זה.
אנו בבלוקל רביד ממליצים ללקוחותינו להשתמש בבלוקים מותאמים לדרישות תפקודם. בקירות פנים אנו ממליצים להשתמש בבלוקים בעלי מסה גבוהה, בלוקים רגילים, כדי לקבל רמות איטום גבוהות לרעש בין החללים הפנימיים. לבידוד התרמי חשיבות פחותה בקירות פנימיים אלו. המלצה זו מבטיחה רמת בידוד גבוהה ביחס לפתרונות אחרים מבלוקים קלים או ממוצרים קלים אחרים.
לקירות חיצוניים בהם הדרישה התרמית היא החשובה יותר, אנו ממליצים להשתמש בבלוקי הפומיס המבודדים תרמית אבל בעלי מסה מופחתת לדרגה אופטימאלית שנבחרה. הפגיעה בבידוד האקוסטי בקירות החוץ נלקחה בחשבון בבחירת מסת הבלוקים כך שמושג גם בידודתרמי גבוה וגם איטום אקוסטי מעולה בפני רעשים חיצוניים כשהקיר נבנה בעובי מתאים.
מהי הדרישה בישראל לבידוד האקוסטי בין חדרי דירתי לבין מקורות רעש חיצוניים לביתי?
בתקינה הישראלית אין בשלב זה דרישות לשיעור איטום קירות החוץ מהרעשים החיצוניים. חשוב לדעת שכשמדובר על איטום מרעשים חיצוניים, דרישות האיטום בפני הקול הנישא באוויר מופנות אל חלקי הבניין החיצוניים כמו הקירות, החלונות, הדלתות, הגגות וכדומה. מכיוון שיכולת האיטום של כל חלק שונה, הדרישה הסופית מתקבלת מחישוב מידות האיטום היחסי של החלקים הבודדים.
התקן הגרמני DIN 4109 מבדיל בין 7 תחומי רמות רעש חיצוניים (I-VII). עבור הקיר החיצוני לכל תחום רעש נדרשת רמת איטום אחרת. הדרישות משתנות לפי יעוד החדרים עצמם.
האם בניית קיר מבלוק על בסיס פומיס מצריכה שימוש בדיבלים ומסמרים מיוחדים?
לא, מכיוון שהבלוק הינו על בסיס צמנטי. הוא חזק ומתנהג כמו בלוק רגיל בכל הנוגע לתליה.
מה המשמעות של סימון בתו תקן ישראלי על הבלוק?
הסימון אומר שהבלוק נמצא בפיקוח מכון התקנים הישראלי ושהוא נבדק בפרמטרים הבאים: מידות, משקל, חוזק ללחיצה, תכונות בידוד תרמי (לבלוקים תרמיים) ועמידה במגבלות לחשיפה רדיואקטיבית.
איך אני יכול לזהות שהבלוקים שקבלתי הם אמנם מתוצרת בלוקל רביד?
הבדיקה יכולה להיעשות במספר דרכים:
א. לפחות 5 בלוקים במשטח מסומנים בחותמת הנושאת את השם "בלוקל".
ב. במידה ויש ספקות, דרוש מהמוביל או מהספק לראות את תעודת המשלוח של הבלוקים שהובאו מהיצרן וודא שהבלוקים אכן יוצרו בבלוקל.
מה משמעות הסימן "ח-3.0", "ח-4.0" או "ח-5.0" שבצידו הימני העליון של בלוק לבניית קירות?
לפי התקן הישראלי יש לסמן בצידו הימני העליון של בלוק לבניית קירות את החוזק ללחיצה במגה-פסקל בו עומדים הבלוקים. התקן מאפשר חמש דרגות חוזק: 3.0, 4.0, 5.0, 7.5, 10.0 מגה פסקל (1 מגה פסקל שווה לכ-10 ק"ג לכל סנטימטר מרובע). כל יצרן נבדק ומסמן לפי החוזק אותו התחייב לייצר.
איזה משמעות יש לבלוק בעל חוזק לחיצה גבוה יותר?
ככל שחוזק הלחיצה גבוה יותר ישתפרו התכונות הבאות של הבלוק:
א. כושר התנגדות מוגבר לסדיקה בתוך הבלוק או בנקודות הדבקתו.
ב. חוזק גבוה יותר למתיחה ולהדבקה עם טיח, טיט, חיפויים, בטון וכו'.
ג. כושר עמידה טוב יותר במקרים של עומסים קיצוניים רגעיים חזקים כרעידות אדמה.
ד. חוזק גבוה יותר לתליית אביזרים בעזרת מיתדים (דיבלים) כמדפים, ארונות וכו'.
מה חוזק הלחיצה של בלוקי בלוקל, ומה של יצרנים אחרים?
בבלוקל כל הבלוקים הרגילים מיוצרים בחוזק גבוה מ-5.0 מפ"ס (מעל 50 ק"ג לסמ"ר).
בלוקל "פומיס זהב" מיוצר גם הוא בחוזק גבוה מ-5.0 מפ"ס. יתר בלוקי הפומיס של בלוקל מיוצרים בחוזק גבוה מ- 4.0 מפ"ס.
רוב היצרנים בארץ מתחייבים לחוזק המינימאלי של 3.0 מפ"ס בלבד.
הבלוק התאי אוטוקלבי המוזכר בתקינה בשם איטונג, מסוג 045 לבניית קירות מחויב לעמוד בחוזק 2.5 מפ"ס בלבד.
ומה מסמל המספר בצידו השמאלי של הבלוק?
זהו הכינוי של דרגת ההתנגדות התרמית האופיינית של הבלוק. חשוב להדגיש כי לכינוי זה אין משמעות ללא ידיעת המסה של הקיר. ניתן להשתמש בכינוי התרמי רק כשידועה מסת מ"ר קיר. נתון זה ניתן לקבל מהיצרן או מתעודת המשלוח של הבלוקים.
מה חוזק ההידבקות של טיח או מוצרי חיפוי אחרים הנדרש מהקיר על פי התקינה?
חוזק ההידבקות הנדרש של טיח, פסיפס וחומרי חיפוי אחרים תלוי באזור בו נמצא המבנה. ברוב אזורי הארץ הדרישה היא 0.3 מפ"ס (3 ק"ג לסמ"ר). מקירות הקרובים ומושפעים מתנאי הים התיכון נדרש חוזק מתיחה של 0.4 מפ"ס. לקירות שנועדו לחיפוי ללא שימוש ברשת נדרש חוזק מתיחה של 0.5 מפ"ס.
ומה חוזק הבלוקים בפועל למתיחה?
בבלוקי בלוקל הרגילים והקלים 0.9-1.3 מפ"ס (פי 3 ויותר מהתקן). בבלוק התאי אוטוקלבי מסוג 045 לבניית קירות 0.3-0.45 מפ"ס - נמוך מחלק מהדרישות התקניות.
מתוך מחקר של התחנה לחקר הבנייה בטכניון: (האיורים להמחשה הוספו בבלוקל)
מה משמעות הסימן בצידם הימני העליון (דוגמא: 600, 700, 800) של בלוקים לתקרת צלעות?
בבלוקים לתקרת צלעות מסמנים את כינוי המשקל למ"ק של בלוקים. לדוגמא: מ-600 מסמן בלוקים במשקל שבין 550 ל-649 ק"ג למ"ק. בבלוקים אלה יש חשיבות גדולה יותר לקבלת בלוקים במשקל מתוכנן ולכן המשקל מסומן ולא החוזק. לחוזק חשיבות משנית אבל בפועל גם בלוקים אלה נבדקים לעמידה בחוזק נדרש.
האם אני רשאי להחליף בלוקי תקרה מסוג מוגדר שתוכננו לתקרה לבלוקים מסוג אחר?
כן, אך באישור מהנדס הבניין בלבד. לרוב אין בעיה בהחלפת תקרה שתוכננה מבלוקים לבנים לבלוקי הפומיס של בלוקל.
מה ההבדל בבנייה בבלוקים בין "קירות נושאים" ל"קירות לא נושאים"?
ב"קירות נושאים" הבלוקים עצמם מקבלים את העומס האנכי של המבנה ותכולתו. זוהי שיטת בנייה מקובלת בבלוקים בארה"ב ובחלק ממדינות דרום אמריקה ואירופה. ב"קירות לא נושאים" עומס המבנה ותכולתו מועמסים על עמודים וחגורות מבטון ואילו הבלוקים משמשים כחומר מילוי בין העמודים והחגורות. זוהי השיטה העיקרית הנהוגה כיום בישראל. עד תחילת שנות ה-60 בנו גם בארץ "קירות נושאים". מאז במשך כ-3 עשורים נשכחה שיטת בנייה זו. בשנות ה-90 ניסתה חברת איטונג להחדיר מחדש את השיטה. ניבנו מספר שכונות בארץ בשיטה של קירות נושאים תוך שימוש בבלוקי איטונג. השיטה נכשלה למיטב הבנתנו עקב אי התאמת בלוקי האיטונג המיוצרים בישראל לשיטה.
האם בלוקי בלוקל מתאימים לבניית "קירות נושאים"?
כן. מניסיון של בלוקל, ומהמלצות של מהנדסים בארץ כדי שבלוקים יתאימו לבנייה כזו יש לשמור לפחות על הכללים הבאים:
א. הבלוקים יעמדו בחוזק לחיצה של לפחות 5 מפ"ס.
ב. החוזק למתיחה יהיה לפחות 0.6 מפ"ס.
ג. הצטמקות הבלוקים בהתייבשות ממצב רוויה (48 שעות השרייה במים) למצב יבש באוויר בתנאים מבוקרים לא תהייה גדולה מ-0.65 מ"מ למטר.
ד. בלוקי בטון רגילים או קלים יהיו בגיל של לפחות 28 יום, ובזמן הבנייה יהיו במצב "יבש באוויר".
ה. בלוקי האיטונג יהיו בזמן הבנייה במצב שתכולת הרטיבות שלהם תהייה קרובה לתכולת הרטיבות בתנאי השירות שלהם, כ-6%.
האם בלוק הפומיס מתאים ל"בנייה ירוקה"?
כן. כל הבלוקים של בלוקל נושאים "תו ירוק" של מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה. מבנים שנבנים מבלוקי הפומיס של בלוקל עומדים בדרישות התקן הישראלי החדש לבתים שפגיעתם בסביבה מופחתת – "בתים ירוקים".
האם סדק בניין הוא דבר ברור מאליו?
לא. אין כל הצדקה להופעת סדקים בדירה שנבנתה לפי כללי המקצוע וזאת למרות "האגדות" הנפוצות בארץ על "הסדק הוא חלק לא רצוי אבל מצוי" בכל מבנה.
האם כל סדק מסכן את העמידות המבנית של הבניין?
לא. את הסדקים ממיינים לרוב לפי שלוש רמות נזק שהם יכולים לגרום:
א. נזק ביציבות - נזק המסכן את יציבות הבניין עד כדי סכנה שכולו או חלקו יתמוטט.
ב. נזק בשירות - נזק לתפקוד הבניין ולנפילה בתכונותיו המתוכננות כגון: בידוד, איטום, חופשיות דלתות וחלונות וכו'.
ג. נזק חזותי - נזק אסתטי למראה הבניין בלבד.
איזה סוגי סדקים קיימים ומהם הדרכים למנוע אותם?
הסוגים השכיחים של סדקים ודרכי מניעה וטיפול:
א. סדק אנכי – מופיע לרוב בין הבלוקים לבין העמודים היצוקים. מופיע בעיקר במקרים של בלוקי מילוי לא צמנטיים כבלוקים מסוג תאי אוטוקלבי מסיבות של אי הומוגניות ומקדמי הצטמקות גבוהים יחסית. ניתן לצמצם את התופעה בעזרת שימוש בבלוקי קצה עם מגרעת כלפי העמוד, מגרעת שתתמלא בבטון בזמן יציקת העמוד. בבנייה בבלוקים מבודדים של בלוקל מפומיס יש "מגרעות יצוקות טבעיות" בכל בלוק. בבנייה בבלוק תאי אוטוקלבי מומלץ להשתמש בבלוק קצה מיוחד מסוג "שטרבה".
ב. סדק אופקי – שכיח יותר בחזיתות בתים ולפעמים מתגלה גם בצידם הפנימי של הקירות. בקירות החוץ מופיע לרוב מסביב לכותרת הבית. אפשר להקטין את הסיכוי להופעת הסדק ע"י יציקת התקרה עם הקורה שמעליה. במקרה של תקרה עליונה זוהי הקורה שמשמשת כבסיס למעקה הגג.
א. סדקים בקומה שמתחת לגג – סדקים הנוצרים כתוצאה מהתפשטות והצטמקות תרמית של הגג החשוף לשינויי טמפרטורה קיצוניים. השינויים מפעילים כוחות על-גבי הקירות החיצוניים והמחיצות ומופיעים סדקים משופעים או אופקיים. בידוד תרמי טוב של הגג החשוף והלבנתו למניעת ספיגת קרינה וחום יקטינו את התופעה. גם הפרדה בין הגג העליון למחיצות הפנים בעזרת חומרי מילוי גמישים יכולה להקטין את התופעה.
ב. סדקים בזווית º45 הנמשכים מקצה הקיר העליון למרכזו (לרוב נמשכים במישקים, פוגות שבין הבלוקים) – סדקים שנובעים לרוב משקיעת יסוד או משקיעות בתקרה. סדקים כאלה נוטים לגדול עם הזמן ויכולים להיות מסוכנים עם התפתחותם. בגילוי מקרים של סדקים כאלו יש להיוועץ עם מהנדס הבניין, הפתרון יכול להיות על-ידי דריכה מתאימה. חשוב להדגיש כי הסדקים נוצרים לרוב במישקים (פוגות) כי אלו הם האזורים החלשים יותר של הקיר.
ג. סדקים בזווית º45 הנמשכים מקצה חלון כלפי פינת הקיר – סדקים שנובעים מאי בניית חגורה או בלוק תעלה מבטון מעל או מתחת לחלון. ניתן למונעם בעזרת שימוש בבלוקי תעלה מתחת ומעל לחלון שימשכו לפחות 25 ס"מ מעבר לקצה החלון.
ד. סדקים קצרים אופקיים – נוצרים מאי ביצוע חגורות אופקיות או מביצוע לא נכון שלהן. מניעתם ע"י תכנון מוקדם וביצוע נכון של חגורות אופקיות או שימוש בבלוקי תעלה.
ה. סדקים סביב מסגרת הבלוק הבודד – הסיבות האפשריות רבות ועיקרן: הרטבה מוגזמת של הבלוקים לפני הבנייה בהם ו/או בנייה בבלוקים בגיל צעיר מאד (מספר ימים ממועד ייצורם) ו/או שימוש בבלוקים עם מקדמי הצטמקות גבוהים (מעל 0.65 מ"מ למטר ו/או שימוש בטיט עשיר בצמנט ו/או שימוש בטיט שהוספו לו מים לקבל עבידות מחודשת לאחר שכבר התייבש.
ו. רשת סדקים נימיים על גבי שטחים גדולים של הקיר – סדקים אלה אינם מבניים. הם נובעים לרוב מטיח פגום או מביצוע טיח לקוי.
ז. סדקים מבניים חמורים – נוצרים מעיוות (דפורמציה) של המבנה. הסיבות האפשריות: ליקויים בביסוס הקרקע, תפיחות קרקע ובסיס שלא מתאים לסוג הקרקע, הקשחה פגומה של הבניין, ליקויים בבניית השלד.
האם התקנים הישראליים מתייחסים לסדיקה בבניינים?
כן. בתקן ישראלי 940 – חוקת הביסוס מצוי נספח על הסידוק בבניינים עד 5 קומות. התקן ממיין את הסדקים לפי 6 רמות נזק כולל עובי הסדק וקלות התיקון, אבל מדגיש כי המיון צריך להיות מלווה בהפעלת שיקול דעת הנדסי לקיומם של גורמים חריגים ידועים העשויים לשנות את המיון. להלן רמות הנזק שבתקן:
נזקים חזותיים - נזקים הנובעים לרוב משילוב של גורמים שקשה לזהותם ושעלות חקירתם גדולה לרוב לאין שיעור מהנזק, למעט בנסיבות בהן הנזק צפוי להתפתח:
א. סידוק ברוחב עד 0.1 מ"מ, נזק זניח שאין צורך לתקנו.
ב. סידוק עדין ברוחב עד 1 מ"מ שתיקונו קל בחומרים דקורטיביים. לרוב בקירות פנים.
ג. סידוק ברוחב עד 5 מ"מ שקל לתקנו בחומרי מילוי. גורם ל
בלוקל רביד / אבני רביד
קיבוץ רביד
04-6787888
